עמירה נ' איילון בע"מ - חברה לבטוח

החלטה

לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

התובע תבע בתביעתו המקורית תשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסת ביטוח תאונות אישיות בגין תקופה בה היה באי כושר עבודה . סכום התביעה הועמד על סך של 8,400 ₪.

במהלך המשא ומתן לפשרה שנוהל בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט, קיבל המבקש את החלטת המוסד לביטוח לאומי אשר קבעה לו נכות צמיתה בגין פגיעתו בשיעור של 10%. לאור זאת עתר המבקש לתקן את תביעתו ולהגדילה בסך של 20,000 ₪ - הוא סכום הפיצוי המגיע לו, לטענתו, בגין הנכות הצמיתה . סכום התביעה המתוקן הועמד על סך של 28,400 ₪.

המשיבה מתנגדת לתיקון בטענות הבאות:

1. למשיבה תגרמנה הוצאות וטרדה בשל הצורך להתמודד עם הטענות בכתב התביעה המתוקן.

2. התיישנות- אירוע התאונה התרחש ביום 22.8.2006. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 27.4.2009. הבקשה לתיקון הוגשה ביום 7.7.2010 , קרי לאחר שחלפה תקופת 3 השנים הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. המשיבה הסתמכה על פסק הדין בע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח נ' עיזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל אשר קבע כי את מירוץ ההתיישנות יש למנות מיום קרות מקרה הביטוח ולא מהיום בו נקבעה למבוטח הנכות הצמיתה.

3. הבקשה הוגשה ללא תצהיר בתמיכה לה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובתשובת המבקש וכן לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפני, החלטתי להיעתר לבקשה ולאפשר למבקש לתקן את כתב התביעה.

הטענה שהתיקון יגרום לטרדה ולהוצאות למשיבה אין בה כדי להצדיק את דחיית הבקשה. לכל היותר יש בה כדי להצדיק פסיקת הוצאות לטובת המשיבה. אשר על כן אני דוחה טענה זו.

איני מקבל את טענת ההתיישנות. אין מחלוקת בין הצדדים כי כתב התביעה המקורי הוגש בטרם חלפה תקופת ההתיישנות. הפיצוי הנתבע בכתב התביעה המקורי והפיצוי הנוסף בכתב התביעה המתוקן מתבססים על אותה פוליסת ביטוח. במילים אחרות התיקון המבוקש אינו מכוח עילת תביעה חדשה. צודק ב"כ המבקש כי התיקון במהותו הנו הוספת סעד כספי, אשר נובע מאותה עילה. בעניין זה אציין כי פסק הדין בעניין "אמיתי" עליו מסתמכת, בין היתר, המשיבה, אינו רלבנטי לענייננו שכן כתב התביעה שם הוגש לראשונה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות.

זאת ועוד, בכתב הגנתה טענה המשיבה בהסתמך על הוראות הפוליסה – פרק 18 סעיף ג' 3 – כי קביעת המוסד לביטוח לאומי היא זו שמחייבת את הצדדים. בסעיף 6 לכתב ההגנה, כתבה המשיבה:

"בענייננו, נטען בכתב התביעה כי האירוע אירע " עת עבד התובע באתר האשפה חירייה" בנסיבות אלה, על התובע להתכבד ולהמציא את חוות דעת המוסד לביטוח לאומי אשר ניתנה בעניינו ואשר היא בלבד המחייבת לצורך תביעה זו, וככל שלא פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעת נכות – עליו להתכבד ולעשות כן ללא דיחוי נוסף" .

המבקש פעל בהתאם לדרישת המשיבה. כעת לאחר שנקבעה לו נכות צמיתה הוא מבקש לתקן את תביעתו. אני סבור כי בנסיבות אלה אין לקבל את התנגדותה של המשיבה לתיקון המבוקש.

המשיבה הסתמכה בין היתר על פסק הדין ברע"א 1118/06 סימי הראש נ' מדינת ישראל, אשר עובדותיו אינן דומות למקרה שלפנינו. שם לא התיר בית המשפט תיקון כתב תביעה בהתבסס על חוות דעת מומחה חדשה וזאת כ- 10 שנים לאחר קרות מקרה הביטוח. חוות דעת החדשה התבססה על עובדות חדשות, אשר הוספתן לכתב התביעה יצרה עילה חדשה. לא זה המצב בענייננו. העובדה כי הסכום הנתבע גדל לאחר שנקבעה למבקש נכות צמיתה על ידי המוסד לביטוח לאומי לא יצרה עילת תביעה חדשה. זאת ועוד בפסק הדין האמור, נטען כי היה שיהוי ניכר בהגשת הבקשה לתיקון. בענייננו לא היה כל שיהוי. הנכות הצמיתה נקבעה למבקש במאי 2010 והבקשה לתיקון הוגשה כחודש וחצי לאחר מכן.

איני מקבל גם את טענת המשיבה, כי אין מקום להיעתר לבקשה לאור העדר תצהיר בתמיכה לה. אכן היה ראוי כי המבקש יצרף תצהיר בתמיכה לבקשתו ובו הוא יפרט את העובדות, אשר גרמו לו להגיש את הבקשה לתיקון במועד המסוים. עם זאת התצהיר נדרש בעיקרו כדי לאמת את הגרסה העובדתית החדשה אותה הציג המבקש בכתב התביעה המתוקן. אין בפני גרסה עובדתית חדשה כזו. התיקון במהותו הנו הגדלת סכום התביעה בשל הנכות הצמיתה שנקבעה למבקש (סעיף 9 לכתב התביעה המתוקן). הגדלה זו התבססה על מסמכים של המוסד לביטוח לאומי. די בכך כדי לאפשר את התיקון המבוקש.

אשר על כן אני מאפשר את תיקון כתב התביעה.

כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 30 יום.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ ללא קשר לתוצאות.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.